בכל שנה קמים מאות חברות המבטיחות פתרונות טכנולוגיים מעולים לענף הבנייה. החל ממערכות מתקדמות לניטור ובקרה, דרך אמצעים אלקטרוניים ומכשירים שונים, ועד חומרי מבנה עמידים ומתוחכמים ביותר – כולם פתרונות שהוכיחו את עצמם באופן מעולה בתנאי מעבדה ואף בפרויקטי הדגמה כאלו ואחרים בארץ או בחו"ל.
מנהלי פרויקטים בענף הבנייה וודאי מכירים היטב את התחושה של חוסר אונים מול משווק מוכשר המציע להם מוצר חדש שאינו בתחום הידע שלהם. איפה הקאטש?! שואלים… מי יכול לעזור לי?!… על מי אפשר לסמוך כאן?!…
ואחרי שמתפוגגים ענני ההתרגשות מהטכנולוגיה החדשה, ומתקרבים לשלבי הביצוע באתר – הדברים קצת מתחילים להסתבך…
כמו מנהלי הפרויקטים, גם יזמים, אדריכלים, קבלנים, אנשי פיתוח עסקי, אנשי רכש, לוגיסטיקה, שרשרת אספקה, ושירות לקוחות – כולם נאלצים להתמודד עם 'המשהו החדש' הזה. מצד אחד הוא נראה מעניין מאוד. אבל, מצד שני, מרגיש גם קצת מפחיד. כזה שיכול להעיף אותנו לשמיים בהצלחה מסחררת, או לחילופין, אם נקבל החלטות שגויות, נמצא את עצמנו שבורים על הרצפה.
האמיצים שכבר קפצו למים והחליטו להתמודד עם טכנולוגיה חדשה בארגון – כל הכבוד ! סביר להניח שהדרך הייתה לא קלה בכלל. סביר גם ששילמתם 'שכר לימוד' גבוהה על ההטמעה של הטכנולוגיה החדשה בארגון. אני מתכוון לעלויות גדולות ובלתי מתוכננות, בעיות שימור כ"א, פגישות רבות ולא יעילות (בזבוז זמן?), תעבורת מיילים גדולה, טלפונים רבים, בעיות הובלה, בעיות התקנה, 'חריגים' שונים, איחורים בלו"ז ו… מתי כבר ייגמר הסיוט הזה!
חדשנות מנהלים באחריות – או לא מנהלים בכלל!
ניהול פרויקטים בתחומי התעשייה וההייטק בישראל שונים מאוד מאלה המקובלים בעולמות הבנייה. בדיוק מסיבה זו, אימוץ של טכנולוגיות חדשות מסביבות זרות שונות אל ענף הבנייה, דורש גם אימוץ של שיטות חדשות לניהול הפרויקט הטכנולוגי. במילים אחרות, בכדי להטמיע מוצרים מתועשים בארגון, חשוב גם לנהל אותם עפ"י שיטות העבודה המקובלות בענף התעשייה המתקדמת. הקפדה על תהליכי עבודה נכונים ומאוזנים בין כלל הגורמים השותפים להולדת 'המשהו החדש' הזה בארגון שלנו תבטיח לנו שקט תעשייתי (תרתי משמע).
איך עושים את זה? כמה טיפים …
- למידת שיטות ניהול מתקדמות, לא למידת הטכנולוגיה !
אחת הטעויות הנפוצות של מנהלים בענף הבנייה היא הניסיון ללמוד את הטכנולוגיה המוצעת. בד"כ מדובר במלחמה אבודה מראש. הסיכוי שאיש מקצוע מתחום אחד יוכל להבין את מה שאומר איש מקצוע מתחום אחר, והכל תוך שעות ספורות (כי כולנו עסוקים מאוד), שואפת לאפס. גם המוכשרים ביותר לא יוכלו להכיר את הטכנולוגיה החדשה בכזאת מהירות למידה. ואם חשבנו שנסתפק ב'הבנה שטחית בלבד' – הרי שגם זו מתבררת כמשימה בלתי אפשרית. הטכנולוגיה בשנים האחרונות התקדמה בקצב מסחרר, הרבה מעבר למה שאנחנו מסוגלים להכיל. למידה 'שטחית' מרחיקה אותנו מהשורות הקטנות, וכידוע – השטן נמצא תמיד בפרטים הקטנים…
לעומת זאת, היכרות עם שיטות ניהול מתקדמות תאפשר לנו לנהל את הטכנולוגיה החדשה מבלי להבין אותה. ממש ככה. סטנדרט TRL למשל (Technology Readiness Revel), לקביעת רמת המוכנות הטכנולוגית של מוצר, יאפשר לנו לנהל סיכונים בצורה טובה יותר ולקבל החלטות איכותיות תוך זמן קצר. גם השתתפות בסקרי התיכון SRR, PDR, CDR, עפ"י פרוטוקולי דיון סדורים, יאפשרו למנהלים שאינם מומחי תוכן להכיר את הטכנולוגיה המוצעת, תנאי הסביבה האופייניים, ונקודות תורפה, והכל – בתוך זמן קצר וללא צורך בניסיון קודם. בקיצור, בעידן של היום חשוב ללמוד לנהל טכנולוגיה במקום ללמוד את הטכנולוגיה.
- שינוי כללי המשחק – תהליכי תכנון וביצוע
'מומחה' הוא לצערנו הגדרה הנתונה לפרשנויות רבות. לא אחת נתקלנו כולנו באנשים שהציגו עצמם כ"מומחים" אך למרבה הצער התגלו כלא יותר מאשר שרלטנים. בענף הבנייה יש הרבה מאוד יועצים ומומחים מוכשרים מאוד, אך גם לא מעט 'מומחים' פחות טובים …
למנהלים ללא ידע רלוונטי יהיה קשה מאוד להבחין בין מומחים טובים ל'מומחים' פחות טובים. היעדר הבקיאות שלנו בשיטה החדשה או המוצר החדש שיציג לו המומחה, כמו גם ההיכרות האישית הנמוכה שלנו איתו, תעורר אצלנו הרבה מאוד ספקות וחדשנות. זה טבעי לגמרי. הניסיון שלנו עם 'אנשים כמוהו' כבר השאיר בנו לא מעט שריטות מהעבר.
אימוץ שיטות ניהול הנדסי מתקדמות, מבוססות על סקרי DR למשל, יאפשר לנו להעריך את 'איכות' המומחים כבר בשלבי התכנון, עוד בטרם התחלנו ביצוע באתר – והכל מבלי להבין כלום בתחום ההתמחות של בעל המקצוע שמולנו (!). אימוץ תהליכי תכנון-ביצוע, עפ"י סטנדרטים של מתועשים רב-תחומיים (בינוי, חשמל, אינסטלציה, מז"א וכו'), מאפשר שיתוף פעולה פורה ומוצלח בין כל השחקנים במגרש מבלי להבין או להתערב בתחום ההתמחות של האחר. עבודה עפ"י פרוטוקולים לתכנון בסביבה מתועשת מתקדמת מאפשרת חופש פעולה מלא לכל בעל מקצוע לבטא את היכולות והכישורים שלו למען המטרות שהוגדרו בהסכם, והכל לצד בקרה ופיקוח של בעלי המקצוע האחרים במגרש, והכל – כבר בשלבי התכנון. כך יוכל כל אחד מבעלי המקצוע השותפים לפרויקט ללמוד מהקולגות שלו, להשתפר, לחזק קשרים עם הטובים יותר, לנתק קשרים הטובים פחות, ועוד.
שינוי כללי המשחק בין המומחים השונים במפעל או באתר הבניה הוא הכרח המציאות. טכנולוגיה, מתקדמת ככל שתהיה, דורשת אימוץ של שפה חדשה כדי שנוכל לקלוט אותה בהצלחה בארגון. כלים חדשים… חשיבה אחרת… תחומי אחריות וסמכות. לנהל תהליכי תכנון וחשיבה עפ"י אבני דרך מוסכמים כבר בתחילת הדרך ופחות לנהל את הביצוע.
- הגדרות שונות למושג 'תכנון'
'מתכנן' עם 5 שנות ניסיון בענף הבנייה הוא שונה לחלוטין מ'מתכנן' עם פרופיל דומה בתעשיית המכונות למשל. גם בתוך ענף הבניה עצמו, מתכנן בחברת ייעוץ הוא שונה לחלוטין ממתכן בחברת ביצוע (קבלן משנה). ההבדל בין ההגדרות השונות עבור אותו אדם בדיוק יוצר לעיתים קרובות חוסר הלימה בין הכישורים של המהנדס לבין תחומי האחריות והסמכויות המיוחסים לו. ההישענות של מנהלים על אנשי מקצוע ללא כישורים רלוונטים מובילה לקבלת החלטות שגויה ואף מסוכנת מאוד להצלחת הפרויקט. סמכויות הניתנות לבעלי תפקיד ללא הכשרה ראויה יפגעו קשות בתהליכי תכנון-ביצוע של פרויקט הבינוי, במקרים רבים זה יסתיים בחילופי האשמות ותביעות הדדיות. לו יכירו המנהלים את ההבדלים המושגיים בין המתכננים השונים, בתוך ענף הבנייה ומחוצה לו, יהיה הרבה יותר קל ובטוח לקבל החלטות, להתאים בין גודל האחריות לבין בעל התפקיד שלפנינו, להבדיל בין תחומי ההתמחות השונים, ובקיצור – לשלוט בפרויקט ביד רמה.
מהנדס מערכת היא אחת הדוגמאות הפחות מוכרות בענף הבנייה. מהנדס המערכת עוסק בניהול מהנדסים אחרים ונחשב כגורם המתווך בין 'שפת המהנדסים' לבין 'השפה המסחרית'. בפרויקטים רבים מהנדס המערכת משמש כיד ימינו של יזם הפרויקט. הוא הזרוע המקצועית העליונה הצמודה אל היזם או המהנדס הראשי ומסייע לו בהתמודדות עם עולמות התוכן השונים והגדרת הממשקים בין השחקים השונים. הכרת ההבדלים ותחומי האחריות שבין עולמות השונים היא קריטית להצלחת הפרויקט – ובמיוחד כשמעוניינים לשלב יכולות מתחומי הנדסה שונים (כמו הטכנולוגיה של ימינו).
- מעבר מתכנון לביצוע – NPI
מעבר מתכנון לביצוע (New Product Introduction) בעולמות הבנייה יכלול בד"כ חוברת SD של תוכניות הביצוע, הצגת תרשימים וגרפים, ואף ביצוע מודל מוקטן ('מוקאפ') להוכחת היתכנות. מעבר מתכנון לביצוע של פרויקט טכנולוגי בענף התעשייה יכלול עפ"י רוב רשימה ארוכה של בדיקות והכנות לקראת תחילת הביצוע של התוכניות שהוגדרו בשלבי התכנון. בדומה למקובל בענף הבנייה, המהנדסים בשלב זה ייצגו 'מוקאפ' ותוכניות לביצוע, אך בנוסף יציגו יציגו גם תהליכי NPI נוספים כמו: תכנון הנדסי של תהליכי האריזה, אספקה, הובלה, ביקורת איכות, הוראות הרכבה באתר, הוראות התקנה, שירות, תחזוקה, תכנית טיפולים ועוד.
בכדי להטמיע בהצלחה מוצר טכנולוגי בענף הבנייה חשוב לקיים תהליכי NPI כפי המקובל בתעשייה. הטמעה של פתרונות טכנולוגיים (שפותחו בתעשייה) עפ"י דפוסי עבודה של ענף הבנייה היא למעשה דילוג על שלבים קריטיים בתהליך הפיתוח. דילוג על שלבים בתהליך ההשתלבות של המוצר החדש בפעילות שלנו הוא לעיתים לגיטימי אך עדיין חייב להתנהל באופן מושכל ומבוקר. אחרי הכל, רק אחרי שנכיר את הדרך הארוכה והבטוחה נוכל לקבל החלטה אחראית ומושכלת לגבי הדרך הקצרה.
לסיכום…
קליטה של טכנולוגיות חדשות בארגון עושים עם אנשי מקצוע מנוסים בנושא. נשמח מאוד לסייע. מוזמנים ליצור קשר…